#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. 1 'רבי יוסי אומר כהן שעלתה בידו תאנה של טבל אמר תאנה זו תרומתה בעוקצה... והיא שנת מעשר שני והוא בירושלים או מעשר עני והוא בגבולין אכלה לוקה אחת וכו' משמע שאם לא היה בירושלים היה לוקה גם על מעש&quot;ש, מדוע ומאי קמ&quot;ל?<p dir=""rtl"">האם לר&quot;י מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי?</p>"	"לולי דברי ר' יוחנן היינו מפרשים דקמ&quot;ל שאם אינו בירושלים לוקה אפ' עדין לא ראו פני חומה.<p dir=""rtl"">אבל כיון שר&quot;י פטר כל זמן שלא ראו פני חומה, תרצה הגמרא שנכנסו בטבליהו וקמ&quot;ל דכמי שהורמו דמיין, אבל דוקא לאכול, אבל מחיצה לקלוט דרבנן ובזה לא אמרינן כמי שהורמו ויכול לחלל חוץ לירושלים לדעת ב&quot;ה, ולב&quot;ש אינו יכול אם נכנסו אחר גמר מלאכתם. </p><p dir=""rtl"">רבינא אמר דהכי קמ&quot;ל כשהיה הוא בירושלים והמעש&quot;ש בקנה חוץ לירושלים ואח&quot;כ יצא, וקמ&quot;ל דכהי גונא חשיב שהמש&quot;ש ראה פני חומה (אבל לענין מתנות שלא הורמו אינם כמי שהורומו, כמו שמצאנו לענין חילול כנ&quot;ל).</p>"	מכות כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 2 אלו דינים בקרחה נאמרו בתורה גבי כהנים ואלו גבי ישראלים, והאם ילפנין אלו מאלו וכיצד?	"בכהנים למדנו &quot;קרחה&quot; אפ' הרבה קרחות חייב על כל אחת ואחת, לאו דוקא בבין העינים כמו שכתוב בישראל, אלא &quot;בראשם&quot; לחייב על כל הראש, בכהנים נאמר סתם אבל בישראלים נאמר &quot;למת&quot;.<p dir=""rtl"">ילפינן קרחה קרחה לג&quot;ש ואין חילוק בין ישראלים לכהנים ולעולם חייב דוקא על מת ועל כל הראש וחייב על כל קרחה וקרחה.</p>"	מכות כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 3 הקורח ה' קריחות כמה חייב ומדוע?	"בחמש התראות - פשיטא ולא נצרך קרא.<p dir=""rtl"">בזה אחר זה בחדא התראה - אינו חייב אלא אחת, כמו נזיר השותה יין כל היום בהתראה אחת שאינו חייב אלא אחת.</p><p dir=""rtl"">סך ה' אצבעותיו נשא וקרח בבת אחת בהתראה אחת - חייב ה' מלקות, שנאמר &quot;קרחה&quot; לחייב על כל אחת ואחת (ע' בתוס' דה&quot;נ אם בזה אחר זה בה' מקומות, אבל בקונטרס אין נראה כן).</p>"	מכות כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 1 כמה שיעור קרחה (4)?	ת&quot;ק אומר כגריס וכן אמר ר' יוחנן בשם ר&quot;א בר&quot;ש, אחרים אומרים כדי שיראה מראשו וכן אמר רב הונא, רב יהודה בר חביבא אמר דאיכא תנא שאמר שתי שערות ואיכא דמפיק שתי שערות ואמר כעדשה (וסימנך בהרת כגריס ומחיה בכעדשה).	מכות כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 2 כמה שערות הנוטלם בשבת חייב?	"כמלא פי הזוג, דהיינו, לחכמים ב' שערות ולר&quot;א אחת.<p dir=""rtl"">מודים חכמים לר&quot;א במלקט שחורות מתוך לבנות שחייב אפ' על אחת, ודבר זה אסור אפ' בחול משום לא ילבש גבר שלמת אשה.</p>"	מכות כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 3 המקיף פאת ראשו ופאת זקנו היכי דמי וכמה מתחייב?	"פאת ראשו - סוף ראשו, זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו, וחייב שתים במקום פירקי רישא (למטה במקום חיבורו עם הזקן).<p dir=""rtl"">פאת זקנו - סוף זקנו, זה שבולת זקנו, וחייב ה' שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה הינו בין פירקי דיקנא, ר&quot;א סובר שהכל לאו אחד ואינו חייב אלא אחת.</p>"	מכות כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 4 'תני תנא קמיה דרב חסדא אחד המקיף ואחד הניקף חייב' מדוע הניקף חייב הרי לא עשה מעשה (3)?	"רב חסדא א&quot;ל שזה כדעת ר' יהודה שמחייב על לאו שאין בו מעשה אבל לחכמים אינו לוקה כיון שלא עשה מעשה.<p dir=""rtl"">רבא אמר במקיף לעצמו ולחייבו שתים לדברי הכל.</p><p dir=""rtl"">רב אשי אמר במסייע ודברי הכל.</p>"	מכות כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 5 מנין שמשרט אינו חייב אלא על מת בלבד, ומנין למשרט שריטה אחת על ה' מתים שחייב על כל מת ומת [שריטה וגדידה האם הם אותו דבר]?	"חכמים סברו ששריטה וגדידה אינם דבר אחד ששריטה ביד וגדידה בכלי לכן נצרך נפש ללמד שדוקא על המת כאן וכאן, לחייב ה' על שריטה אחת על ה' מתים למדו מ&quot;ושרט&quot;.<p dir=""rtl"">ר' יוסי סבר ששריטה וגדידה אחת הן וכן דעת שמואל {גם לשיטתו זה ביד וזה בכלי אלא שחייב אף על שריטה בכלי וגדידה ביד}, ולומד מנפש אחד על שניהם ומהנפש השני לחייב על כל נפש ונפש.</p>"	מכות כ:		
